מאת לירון פיין
במאמר הקודם דיברתי על מעמד הביניים של
הסופרים העצמאיים בעולם, אלה שכותבים במשרה מלאה ומביאים הביתה תמלוגים חודשיים
בני ארבע או חמש ספרות בדולרים. תנאי הבסיס לזה, כמובן, הוא שיהיה לכם מספר ספרים – יותר מאחד, יותר משניים, יותר משלושה. אבל איך
כותבים כל כך הרבה?
מאז פרסום המאמר פנו אלי הרבה מאוד סופרים
(וגם כאלה שיש להם כישרון כתיבה, אבל עדיין לא סופרים), ושאלו אותי על זה. יש מי
שציינו שקשה להם להתחיל, יש מי שאמרו שכדי לכתוב ספר צריך להשקיע שלוש-ארבע שנים. יש
גם כאלה שהזכירו את מחסום האנגלית.
אני חייב להודות שמאוד הבנתי אותם. מבחוץ,
לפני שאתה עושה את זה, זה נראה בלתי אפשרי. גם היום, כשאני מספר לאנשים שכתבתי את At God’s Mercy (אל מלא רחמים, בעברית) תוך חודש אחד בדיוק – אנשים לא נוטים להאמין
לי. וזה ספר טוב, לכל הדעות (אל חשש – יש לי גם ספר רע
לכל הדעות) עם ממוצע ביקורות מדהים באמזון. אבל תוך חודש? אי אפשר.
ובכן, אפשר.
אני רוצה להביא לכם קצת מהניסיון של סופרת
עצמאית ומצליחה בשם Elle Casy (מרשימת רבי המכר של הניו יורק
טיימס), כפי שהיא כתבה במאמר שפורסם במאי 2013. זה לא תרגום מלא, רק עיקרי הדברים.
שם המאמר: How I write so many books: A system, some
theories, and a few random thoughts. ואפשר לקרוא אותו במלואו
כאן.
העצלנים יקראו את התקציר, בשורות הבאות.
"הרבה שואלים אותי איך כתבתי כל כך ספרים
(18) בכל כך מעט חודשים (15 חודשים), ועוד ספרים טובים שהקוראים אוהבים - אז רציתי
לפרט את השיטה שלי. אבל קודם, כמה מחשבות. אני לא מה שקוראים "סופרת
מלידה". תמיד רציתי לכתוב ספרים אבל פחדתי להיכנס למעגל האימה של דחיות על
ידי סוכנים והוצאות – ולכן התחלתי מאוחר יחסית. רק כשראיתי את האפשרות להוציא
באמזון בעצמי, בלי סכנה של דחייה – נכנסתי לזה ופשוט התחלתי לכתוב.
אף פעם לא לקחתי שיעורי כתיבה או קורס כתיבה
יוצרת, אף פעם לא סיפרו לי שלכתוב ספר לוקח שנתיים, ואולי אם היו מספרים לי את זה
אז באמת היה לוקח לי שנתיים. לעומת זאת, קראתי כתבה על אמנדה הוקינג, בה היא אמרה
שלקח לה שבועיים לכתוב את אחד הספרים שלה. לכן זה נראה לי הגיוני, ופשוט התחלתי
לכתוב בקצב שלי. כתבתי וכתבתי, שיניתי קצת, שילמתי לעריכה מקצועית, שילמתי לכריכה
מקצועית, ואז שיניתי עוד טיפה. 6 שבועות אחרי זה, היה לי ספר.
האם ערכתי אותו שוב מאז? כן. זה היה הספר
הראשון שלי, ומאז השתפרתי. אני משתפרת מדי ספר, ולאחר זמן חזרתי אליו ושיניתי
אותו.
אבל המפתח הוא להבין שזה אפשרי. פעם לקח
שנים – אבל העולם השתנה.
ועכשיו, לשיטה (לירון: אני אתן את ההערות
שלי, מה דומה ומה שונה):
1. אני מקלידה מהר - 2,500 מילים טובות
לשעה. (לירון: אני מקליד פחות מהר, 1,000 מילים בשעה. אבל לא לשכוח שבתרגום
לאנגלית הן הופכות ל- 1,300 מילה)
2. אני לא משתמשת בקווי עלילה מתוכננים
מראש, והדמויות לוקחות את הסיפור לאן שהן רוצות. יש לי בהתחלה איזה כיוון כללי של
העלילה והסיום, אבל בדרך כלל זה משתנה תוך כדי הכתיבה. כשאני מתכננת מראש זה כובל
אותי. (לירון: אני עובד פחות או יותר באותה שיטה, אולי עם טיפה יותר תכנון)
3. יש לי דמיון פעיל מאוד. צצים לי בראש
מדי יום רעיונות לסיפורים. אני ממליצה למי שאין לו דמיון כל כך פעיל, להשתמש בשיטת
ה"מה אם?" (לירון: אותו דבר אצלי...)
4. בעלי תומך בי מאוד ומעודד, ותורם מאוד
בניהול הבית והחיים. הילדים כבר גדולים (הקטן בן 9) ודי עצמאיים, אז יש לי זמן פנוי.
(לירון: היא לא גרה בישראל, רואים. אבל אין ספק שכדי לכתוב צריך זמן).
5. אני משתמשת ביעדים יומיים של ספירת
מילים, ולא עוזבת את הכתיבה עד שאני עומדת בהם. הימים שאני הכי אוהבת הם ימי ה-
"5,000 מילה" (ואז אני מסיימת לפני הצהריים ויש לי את כל היום חופשי!),
ויש גם ימי 15,000 מילה. הכי הרבה כתבתי 23,500 מילה ביום. כולל עריכה. (לירון:
אני לא משתמש ביעדים האלה, אולי כי אני עדיין לא סופר במשרה מלאה ויש לי דד-ליינים
אחרים).
6. שנת צהריים, מדי יום, בלי לוותר!
(לירון: Great minds sleep the same. אני חובב גדול של שנצ)
7. יש לי סביבת עבודה מעולה. נוחה,
ארגונומית, שקטה (באמצעות אזניות שמשתיקות רעש לבן). ובדרך כלל: בלי אינטרנט.
(לירון: יש לי סביבת עבודה נוחה, אבל לא כמו שלה. אבל... היא צודקת)
8. יש לי גם יעדים חודשיים של ספירת
מילים. זה חשוב, כי אז אני יודעת שביום האחרון של כל חודש אני מוציאה את הספר.
(לירון: לא ספירת מילים, אבל כן יעדים קשיחים)
9. אני עורכת תוך כדי כתיבה. לפני שאני
ממשיכה לפרק הבא, אני חוזרת אחורה לפרקים שכבר כתבתי ועורכת. כך שבממוצע כל פרק נערך
3 פעמים, ולכן הדראפט הסופי שלי מאוד מאוד קרוב למוצר המוגמר. (לירון: השיטה שלי
מאוד דומה, אולי פחות מובנית)
10. אני משתמשת בקוראי בטא ובמגיהים
מקצועיים שיכולים לתת לי הגהה תוך יום יומיים. (לירון: התחלתי לאמץ את השיטה הזו
בספר האחרון שלי, Night Shift – בעברית,
"סוף איכילוב").
11. אחרון אחרון חביב – ובעצם ראשון: יש
לי קוראים מדהימים, שמתמרצים אותי לכתוב להם גם אם אין לי חשק. (לירון: מרגיש אותו
דבר בדיוק! ביקורות הקהל ודרישה, זה הדבר הכי חשוב. במיוחד אם התמלוגים מעודדים גם)
עד כאן, גברת Elle.
אני חושב שהדברים האלה חשובים מאוד מאוד לכל
סופר מתחיל, ולחלק מהסופרים הוותיקים. אל קייסי כותבת ספרים בז'אנרים של רומנטיקה,
נוער, פנטזיה עירונית, דיסטופיה, והרפתקאות.
הספרים שלה מכילים בממוצע 75,000 מילה.
כרגע יש לה 32 ספרים, רובם נמצאים עמוק בתוך הטופ 1000 באמזון, עם ממוצע ביקרות
גבוה מאוד, ולהערכתי מניבים לה יחד בתמלוגים לפחות 15,000 דולר בחודש.
אז, רוצים להפוך את הכתיבה הספרותית
לקריירה שלכם? אשמח לתגובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה