מאת לירון פיין
השנה תסיימו את כתיבת הספר שלכם, ותוציאו אותו לאור. השנה יקראו אותו
אנשים שאתם לא מכירים. השנה תקבלו ביקורות, חלקן טובות וחלקן פחות. השנה תיחשפו.
השנה תסתכנו. השנה תרגישו את הסיפוק המופלא הזה, שמרגישים ברגע בו הסיפור שנרקם
לכם בראש – הולך ומצטייר בראשים של אחרים.
אבל איך תוציאו אותו לאור? מה התחדש השנה? מה עובד ומה לא?
נתחיל.
*
המציאות ב-2016 מורכבת מאוד לסופרים חדשים וותיקים.
מצד אחד, שוק הספרים קורס. אבל ממש קורס. חוק הספרים גרם לכך, ונסיונות
תיקון מבוהלים לא עזרו כלל. זה לא אומר שאין ספרים טובים. יש המון ספרים טובים!
מבחר אדיר, שמתבטא בקרבות מדממים על מדפי הספרים. במיוחד בחנויות.
מצד שני, חנויות הספרים הדיגיטליות הולכות ומתרוממות. אי אפשר לדבר
על הצלחה יוצאת דופן, אבל זו המגמה והיא תתחזק. יום אחד אולי תקום כאן אמזון
הישראלית, שתחייה מחדש את שוק הספרים. ואם
כבר מדברים על אמזון – ב-2015 היא הוצפה ברבי מכר ישראלים מתורגמים, רובם המוחלט יצא
על ידי סופרים עצמאיים.
קיימות מספר דרכים בהן תוכלו להוציא את הספר שלכם לאור, לכל אחת יש
את היתרונות והחסרונות שלה. הניסיון שלי, ושל סופרים אותם ראיינתי או שפנו אלי,
מלמד על מגמות, חלקן חיוביות, חלקן דורשות מחשבה – ויש גם כמה "ביג נו
נו". אשתדל להיות עדין כאן, אבל אין לי ספק שתבינו לאן ללכת ולאן לא.
אלה האפשרויות שיש לנו על המדף:
קבלה על ידי הוצאה לאור "ממסדית", כזו שלא תבקש מכם כסף עבור תהליך ההוצאה
הוצאה לאור ממסדית היתה פעם החלום של כל סופר. גם היום,
למעשה, זה כמעט נכון. יש בקבלה על ידי הוצאה גדולה הרבה רווח תדמיתי. אנחנו מרגישים
"נחשבים", כי מערכת גדולה בחרה בנו מבין מאות ספרים אחרים, הספר זוכה
לטיפול מקצועי (נגיד), מגיע למדפי חנויות הספרים, ותכל'ס – גם לא עולה לנו כסף
מהכיס.
הבעיה הראשונה, כמובן, היא להיות חביב הלקטורים. להיות "הנבחר". כפי שאולי חשדתם, איכות הספר משחקת כאן תפקיד משני
בלבד. נכון – מדי פעם באמת יוצאים ספרים איכותיים ומעולים, אבל במקרים רבים מדי ההוצאה
תבחר בכותבים מוכרים שאינם בבחינת "הימור", או בכאלה שיש לה אינטרס
מובנה לקדם (רמז: כדאי מאוד להיות עיתונאי שעובד בעיתון המקושר להוצאה).
בקיצור: אתם יכולים לשלוח עשרות מכתבים, וסביר להניח שתקבלו עשרות
סירובים מנומסים. בראיונות לעיתונות הודו גורמים בעולם ההוצאה לאור שרוב כתבי יד הנשלחים
אליהם לא מקבלים התייחסות. ידידה שלי, סופרת, גילתה את המעטפה עם כתב היד שלה
זרוקה על שולחן צדדי באחת ההוצאות הגדולות, חודשים לאחר שנשלחה. עד כדי כך המצב
מייאש.
*
חיסרון נוסף מתגלה ברגע בו הנס כן קורה, והספר שלכם ממש מתקבל: באותו
רגע הוא מפסיק להיות הספר שלכם. הוא כבר הספר של ההוצאה. היא קנתה אותו, מתכוונת
להשקיע בו כסף, ולכן גם צריכה להרוויח ממנו.
כשהזכויות על הספר עוברות להוצאה, היא תקבל את כל ההחלטות החשובות
לגביו: איפה הוא יופץ, מה יהיה מחירו, האם ייכנס למבצעים, ומתי הוא ירד מהמדפים. צריך
להבין את זה ולקבל את זה. עשרות סופרים שאני מכיר, אגב, לא מבינים את זה ובטח לא
מקבלים את זה. נותר להם רק לרתוח בפינה.
*
גם מבחינת הכנסות - המצב דומה. אנחנו אולי לא נוציא כסף, אבל גם לא
נקבל יותר מדי – פשוט כי ההוצאה השקיעה כסף, וצריכה להרוויח. גם אחרי חוק הספרים, התמלוגים
לסופר עדיין זערוריים, ולכן לא נצפה להרוויח ממנו יותר מדי. אנחנו נקבל מעט כסף, ואחרי הרבה זמן. הדיווחים לסופר הם רבעוניים
(במקרה הטוב), ואינם שקופים. הם לא יכולים להיות שקופים: הרי לא נצפה שמערכת
גדולה, שמנהלת מכירות של אלפי ספרים, באמת תכניס אותנו אל נבכי הנהלת החשבונות
שלה. למה מי אנחנו. נצטרך להאמין למה שהם שולחים בדו"ח, וזהו זה.
אגב, כך גם פועלות חברות המוזיקה, והיו מספר משפטים מתוקשרים של
אמנים מוכרים נגד הלייבלים בהם היו חתומים, בעקבות חשדות שהחברות פשוט לא דיווחו
לאמנים אמת. אני לא אומר שכך הם פני הדברים בהוצאות הספרים, אבל... האמינו במה שנראה לכם נכון.
בעיקרון, בישראל קשה מאוד לגלות קשר בין המכירות בפועל לבין הדיווחים. אם,
למשל, תקנו את הספר של עצמכם באמזון – מייד תראו את הקניה נרשמת בחשבון שלכם. לא
נרשמה תוך מספר דקות? תוכלו לחשוד בבעיה. מצד שני, אם תקנו ספר שלכם בחנויות
הספרים (גם הדיגיטליות, אגב) תקבל דיווח על כך עוד 3-6 חודשים. גם את זה צריך
להבין ולקבל. ככה זה.
ונקודה לסיום: אם הזכויות לאנגלית אינן שלכם, תוכלו לשכוח מהרווחים
שתקבלו אם תוציאו אותו באמזון. שימו לב לזה בחוזה.
הוצאה לאור קטנה, כזו שרוצה ש"תשתתפו" בעלויות הוצאת הספר
מי שכבר מכיר אותי, יצפה לקרוא כאן אש ודם ותמרות עשן. אבל אשמור על
איפוק, ואתן לכם להחליט בעצמכם.
ראשית, צריך להבין: כסופרים, אנחנו זקוקים לאנשים שיעזרו לנו.
לעורכים, למדפיסים, למפיצים, ועוד. מישהו צריך לשלם להם - ובצדק. הם עושים עבודה. השאלה
הגדולה היא מה הכסף שלנו באמת קונה. האם התשלום שלנו באמת עוזר לספר להצליח.
עכשיו, נבחן את הדברים.
ההוצאות הגדולות בוחרות להסתכן, להשקיע כסף בעריכה והפצה, ולהרוויח
אך ורק ממכירת ספרים בפועל. זה המודל העסקי שלהן. לכן חשוב להן מאוד לעשות את המקסימום כדי שהספרים ינצחו ב"קרבות המדף" ובאמת יימכרו, אחרת לא יהיה מי שישלם למנכ"ל. לכן הן גם ייקחו את הזכויות שלנו. הן פשוט
חייבות להרוויח מהתמלוגים.
ההוצאות ה"קטנות", לעומת זאת, מעדיפות לא להסתכן בעלויות
הכרוכות בעריכה והפצה. הן מודעות לקרבות האכזריים על המדף ולמכירות הנמוכות של הספרים. לרוב, החוזים שלהן מעניקים לנו אחוז גבוה משמעותית מהתמלוגים, ולפעמים אפילו משאיר לנו את כל הכסף אותו הספר שלנו "יעשה". הוריי!
הן יכולות להיות נדיבות עם הכסף הזה. המודל העסקי שלהן הוא שהסופר "משתתף" בהוצאות,
בסכומים שנעים בין 15-50 אלף ₪, להדפסת 500-1000 ספרים.
למעשה, המילה "משתתף" קצת (הרבה) מטעה. היא רומזת שיש עוד
מישהו ש"משתתף" איתנו. בפועל, עלויות ההוצאה נמוכות בהרבה ממה שנתבקש
לשלם (פירוט – בהמשך). ההוצאה הרי צריכה להרוויח, כך שאנחנו לא באמת "משתתפים",
אלא מממנים מימון מלא ושלם וגדוש ועודף של הוצאת הספר, כולל המשכורת למנכ"ל.
זה לא "רע", זה לא "טוב", זה בפשטות המודל העסקי
של ההוצאות הקטנות. צריך להבין ולקבל את זה.
*
אבל מה המשמעות האמיתית של זה, לנו, כסופרים?
ברגע בו אנחנו משלמים להוצאה על כל שירותי העריכה, ההדפסה וההפצה,
היא יכולה להיות רגועה. היא כבר לא תלויה במכירות הספרים בפועל, כי היא כבר עשתה
את הרווח שלה. מישהו (אנחנו) כבר שילם את החודשית של המנכ"ל.
אז... האם ההוצאה תצא מגדרה כדי להפיץ ולפרסם את הספר שלנו?
כל אחד יגיע לתשובה בעצמו.
בפועל, כל הסופרים שהגיעו אלי והוציאו את הספרים שלהם בדרך הזו, דווחו
על הפצה כמעט מעליבה – גם אם הוצאת הספרים היתה שייכת לרשת חנויות ספרים וכביכול
"נהנתה" מהכוח שלה. לא כוח ולא ערדליים. הסופרים דיברו על הפצה לעשרים
עד שלושים חנויות, למשך שבועיים שלושה. וזהו.
דבר אחד ברור: עם נתונים כאלה, הכסף שלנו לא באמת מנוצל למטרות שיווק
והפצה. למעשה, אדם ספקן עשוי להגיע למסקנה שהמודל העסקי הזה בעצם מבטיח
שהספר שלנו ייכשל!
הלם? לא למי שמכיר קצת את הדרך בה עובדות רשתות השיווק. הוא יודע שהן
"משכירות" שטחי מדף לספקים השונים. בסופרמרקט מדובר בתנובה ושטראוס,
ובחנות הספרים – בהוצאות הספרים. ככל שההוצאה גדולה וחזקה יותר, שמור לה שטח מדף גדול יותר.
כפועל יוצא, להוצאה קטנה שמור שטח מדף קטן. ונידח. עכשיו, בואו נניח
שבשבוע הקרוב, הספר שלנו נמצא על שטח המדף הזה. היאח!
אבל... כדי להכניס את הספר
של הסופר הבא (שגם הוא שילם עבור שירותי ההפצה) ההוצאה תהיה חייבת לפנות שטח על
המדף. ומי נמצא בשטח הזה? בדיוק, הספר שלנו. אופס. אפילו אם הספר שלנו נמכר
ו"זורם" - התמלוגים ממנו יגיעו ברובו אלינו. כך כתוב בחוזה הנדיב. הרי דאגנו לעצמנו, לא?
אנחנו אולי נרוויח מזה שהספר שלנו יישאר על המדף, אבל ההוצאה תרוויח יותר מפינוי המקום עליו הוא עומד עבור הספר הבא, ואחריו לספר הבא, וכן הלאה.
אז, מה תבחר ההוצאה לעשות? תחשבו לבד.
*
עכשיו, בואו נדבר לעומק על כסף. ההוצאות הקטנות, כאמור, מאוד ליברליות עם
זכויות יוצרים. הן ישאירו אותן אצלנו, ואף יציעו לנו תמלוגים
מוגדלים. לפעמים עד כדי 15 ₪ לספר! הכל טוב ויפה, עד מגיעים לשיעור חשבון של כיתה
ג'.
נניח שהוצאתם 1,000 ספרים. ושילמתם מחיר נמוך: רק 25,000 ₪. הידד, זה באמת
נמוך. עכשיו, נניח וגם מכרתם את כל הספרים האלה, ממש בחנויות. הידד פעמיים!
כמה קיבלתם חזרה? 1,000 ספרים כפול 15 ₪ לספר... זה יוצא 15,000 ₪.
משהו לא מסתדר במתמטיקה. אפילו אם התמקחתם והגעתם לעלויות הוצאה
נמוכות, ואפילו אם הספר שלכם מאוד הצליח, איך בכל זאת הפסדתם 10,000 ₪? WTF???
אז מה אתם אומרים, הגיע הזמן לאש ודם ותמרות עשן? תגיעו למסקנה שלכם בעצמכם.
פניה ישירה לעורכים, בתי דפוס ומפיצי ספרים
אני מכיר מספר סופרים שהבינו לבד את המציאות אותה תיארתי כאן -
והחליטו לדלג על גורמי התיווך. הם פנו בעצמם לעורכים, הדפיסו בעצמם, ואז ניגשו
למפיץ ספרים בעצמם.
אין ספק שבדרך הזו ניתן לקצץ עלויות באופן דרמטי. בעצם, כך חותכים את
כל עמלות היתר של הוצאות הספרים, ומשלמים מחירים ריאליים.
הבעיה הגדולה, היא שדרך זו מייגעת ודורשת מקצועיות רבה. בית דפוס,
רבותי, זה לא משחק ילדים. זה כמו לגשת למוסך. מי שלא מבין את המחירים האמיתיים, לא
סוגר מראש את החוזה טוב טוב טוב, ולא יודע בדיוק מה הוא מקבל – שם את כספו על קרן
הצבי. או על קוצו של יו"ד.
*
לגבי מפיצים, הבעיה עוד יותר קשה. הרי לרובם אין אפילו את שטח המדף
ה"מושכר" שיש להוצאות הפרטיות, ולכן לא בטוח בכלל שהספרים יעלו על
המדפים – אפילו אם הם יגיעו לחנויות.
המסקנה שלי: עדיף לדלג על מפיצים וחנויות. הסופרים
אותם הזכרתי לפני מספר שורות הדפיסו ספרים כדי למכור אותם בעצמם, בין אם לחברים,
בין אם בהרצאות שהם מעבירים, ובין אם דרך אתרי אינטרנט שהם מפעילים.
*
וכמה זה עולה?
הדפסת ספר "רגיל", בן 200 עמודים, ב-1,000 עותקים – עולה כ-10
₪ לספר, פחות או יותר. והמדפיס עדיין מרוויח יפה, אגב. אתם לא גוזלים לחמו של איש.
עריכת תוכן יכולה לעלות בין אלפים בודדים לבין עשרות אלפי ₪. תלוי
למי אתם פונים (המחיר ממש לא מעיד על איכות כאן) ועד כמה הטקסט שלכם זקוק לתיקון.
חשוב לדעת: ככל שהטקסט "טוב" יותר, כך העורך צריך לקחת פחות. ההבדלים
יכולים להיות עצומים, כך ששווה להשקיע וללמוד איך לכתוב כמו שצריך. גילוי נאות:
אני מלמד כתיבה. אבל גם עורך ספרים.
עריכת לשון והגהה לא צריכה לעלות יותר מדי. כמה אלפים בודדים, ואתם
שם. גם כאן, אגב, יש משמעות לאיכות הטקסט הראשוני. ככל שהוא יהיה טוב יותר, העורך
יצטרך לעבוד עליו פחות זמן.
הדפסה בעברית באמצעות אמזון
לאמזון יש שירות בשם Createspace, שמאפשר לנו להשתמש בו פשוט כבית דפוס. צריך, כמובן, לדעת להשתמש
בו. התהליך הוא לא הכי פשוט בעולם, אבל לגמרי ניתן ללמידה, וחינמי לגמרי (ברגע בו
יודעים מה לעשות). ניתן להדפיס כך כמות גמישה לחלוטין של ספרים, החל בעותק אחד
וכלה באלפי עותקים.
עלות ההדפסה לספר בן 200 עמודים, בכריכה רכה – היא דולרים בודדים
(3-5 דולר, בהתאם למפרט הספר). על כך יש להוסיף עלויות משלוח לארץ, שיכולות להיות
סנטים בודדים לספר, אם מזמינים כמה עשרות ספרים יחד.
כך תוכלו להדפיס ספרים אמיתיים ורציניים, בכריכה רכה, ולקבל אותם
אליכם – בדיוק כמו שהייתם מזמינים מבית דפוס. כשמדובר בכמות קטנה של ספרים – זו האפשרות
הזולה ביותר.
כמובן שאין כאן פיתרון להפצה. הספרים אמנם יופיעו באמזון אבל אין
קוראים רבים בעברית באמזון. ועדיין, אם אתם רוצים ספרים להרצאות וכדומה – זה הפיתרון
הטוב ביותר.
הוצאה בדיגיטל בלבד, ישירות לחנות אחת או שתיים
אפשרות נוספת, שהפכה להיות פופולרית לאחרונה, היא להוציא את הספר
באופן דיגיטלי, בפניה ישירה לחנות אחת או שתיים.
זו אפשרות זולה מאוד (עולה כמה מאות עד אלפי ₪), אבל בעיני בעייתי.
לי יש ספרים שנמכרים בחנויות דיגיטליות בעברית, והחנות הרווחית ביותר מבחינתי היא evrit. דברים דומים שמעתי גם מסופרים אחרים. מהזווית
שלי, היא מוכרת יותר ספרים מכל האחרות גם יחד. הבעיה: אי אפשר להיכנס אליה
כעצמאיים. חייבים לעבור דרך הוצאת ספרים כלשהי.
ברגע שפונים ישירות לחנות דיגיטלית כזו או אחרת, בעצם מאבדים את
הייתרון של הפצה רחבה, ובשוק מצומצם (עדיין) של קוראי עברית בדיגיטלי – זה חיסרון.
חשוב לציין: גם בהוצאה דיגיטלית עדיין נצטרך לערוך את הספר שלנו, כך
שיהיה ראוי לקריאה. אי אפשר לדלג על השלב הזה.
הוצאה בדיגיטל באמצעות הוצאה לאור שמתמחה בדיגיטל
זו האפשרות המועדפת עלי להוצאת ספר בעברית ב-2016. קיים מספר מצומצם
מאוד של הוצאות כאלה, אבל ההיכרות שלי איתן חיובית מאוד (שניים מהספרים האישיים שלי יצאו כך, בהוצאת epublish). הוצאת ספרים כזו תפיץ את
הספרים למספר גדול מאוד של חנויות ספרים דיגיטליות, ואם נרצה – גם תלווה אותנו
בתהליך של עריכה והפקה.
עלויות ההוצאה (לא כולל עריכה, כמובן) נמוכות מאוד – אלפי ₪ בודדים.
הזכויות יישארו אצלנו (אם נבקש), אבל ההוצאה תדרוש בלעדיות למשך מספר שנים. זה
הגיוני. מעבר לכך, ההוצאה תרצה גם חלק מהתמלוגים (זה נתון למו"מ). גם הגיוני,
ואפילו עדיף. הרי, אם יש להוצאת הספרים אינטרס להרוויח מהספר שלנו – היא תמשיך
לקדם אותו ללא הגבלת זמן. הספרים תמיד נשארים על המדף.
החסרונות, כמובן, טמונים במספר המצומצם של ישראלים שקוראים בדיגיטל.
אם בארה"ב שוק הספרים הדיגיטליים עומד על 35-50 אחוז משוק הספרים הכללי (תלוי
איך סופרים), בישראל עדיין מדברים על אחוזים מצומצמים.
אבל זה גדל, וזה העתיד. עדיף להשקיע בו.
תרגום לאנגלית והוצאה לאור באמזון
כפי שציינתי, ב-2015 אמזון נכבש על ידי סופרים ישראלים שתרגמו את
הספר שלהם והוציאו אותו באנגלית. זה לא מקרי. אמנם (שוב גילוי נאות) אני הפקתי כמה
וכמה מהספרים האלה, היתרון שלנו, בישראל, נמצא בכך שאחד ממקדמי הספרים הטובים
בעולם, בני כרמי, גר כאן. בראשון. זה לא טריוויאלי, ואני אומר – בואו ננצל את זה כל עוד הוא
פנוי אלינו.
כמובן שלא חייבים ללכת על "הטוב ביותר". אמזון נותנת כלים
מובנים לקידום ספרים, ומי שמכיר אותם יכול לנצל אותם, בדרגה זו או אחרת של הצלחה.
בכל מקרה, לא כל ספר מתורגם יצליח להצליח. זה לא פיתרון קסם ולא
נוסחת התעשרות. הספר צריך להיות ממש טוב, ולפנות לקהל יעד מדוייק
ו"פורה". אפשר לכתוב על זה המון, ולכן לא אכתוב על זה כמעט דבר. ספרים
טובים, בהצלחה בינונית, יכולים להרוויח עשרות אלפי דולרים (ספרים שלי עשו ועושים
את זה), ולהמשיך למכור לאורך זמן רב מאוד.
למעשה, זו בעיני האפשרות היחידה הקיימת ממש להרוויח כסף מהספר. כסף אמיתי, על בסיס חודשי, איתו אפשר ללכת למכולת.
*
אבל מה? יש גם סיכון. לא כל ספר יצליח. וגם לי יש כשלונות, עם ספרים
שפשוט לא התאימו לקהל האמריקאי, ובפשטות – לא היו מספיק טובים. ויש גם הוצאות.
ההוצאה הגדולה ביותר, עם הסיכון הגדול ביותר, היא לתרגום. כאן צברתי
קילומטראז' ענק, לאחר תרגום של עשרות ספרים לאנגלית. ניתן להוציא על תרגום סכומים
של 30 ו-50 אלף ₪, וניתן להוציא גם הרבה פחות – ובאיכות יותר טובה. זהו שוק פרוץ,
עם הרבה מאוד דיסאינפורמציה, ומעט מאוד ידע אמיתי.
אחת המסקנות הכי גדולות מהן תוכלו להרוויח: ההבנה כי התרגום לאנגלית
אינו מספק, ובכל מקרה חייבים להעביר את הספר עריכה לשונית על ידי עורך אמריקאי,
ולאחר מכן הגהה על ידי מגיה אמריקאי. חייבים.
כמה זה יכול לעלות? עלות ריאלית, לכל התהליך (תרגום, עריכה באנגלית, הגהה), צריכה להיות בין 25-40
אגורות למילה בעברית. כלומר: תרגום ספר של 50,000 מילה, יכול לעלות בסביבות 12,500 ₪. כמובן
שאפשר לשלם גם כפול, ויש גם מי שיחשבו שהמחיר מעיד על האיכות. הוא לא.
קיימות דרכים נוספות להוזיל עוד יותר את התהליך, על ידי מעורבות של
הסופר בו. אבל על כך, בפוסט אחר.
מימון המון של הוצאת הספר
אני רוצה להתייחס לנושא הזה כי הוא עלה לכותרות השנה, למרות שלא
מדובר על דרך להוציא ספר – אלא על דרך לקבל כסף לצורך הוצאתו.
מה שחשוב לדעת: מימון המון (כמו בהדסטארט, מימונה וכו') הוא המון...
מאמץ. זה לטחון בפייסבוק לחברים, להתחנן, לנג'ס, ולקוות שמישהו יסכים לשלם על ספר
שעדיין לא כתבתם. המון עבודה. אבל אם משקיעים מספיק, לפעמים גם מצליחים. ויש סופרים רבים כאלה.
השגתם את הכסף? מעולה.
עכשיו צריך לבחור מה לעשות איתו: להוציא בדיגיטל, להדפיס לבד,
להסתייע באמזון, לתרגם לאנגלית, או לשלשל לכיסה של הוצאה פרטית (אני מכיר כמה וכמה
כאלה, לצערם). כל אחד והבחירה שלו, כמובן.
עשו את הבחירה שלכם בחכמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה