מאת לירון פיין
עד עכשיו כל פעם שמישהו קרא 20% מהספר שלך - קיבלת תשלום מ"קרן" משותפת. התשלום נע סביב 1.5 דולר בערך, בממוצע. מה שגרם לסופרים רבים לשנות את הדרך בה הם כותבים ספרים: הרבה ספרים קצרים מאוד (20-50 עמודים), במקום מעט ספרים ארוכים. ו..כמובן, כך גם אפשר לרמות את המערכת.
השינוי האחרון במערכת ה-KU מאיים (או מבטיח, תלוי מה הגישה שלכם) לעשות סוף לחגיגה: מיולי, ישלמו לסופרים על פי אלגוריתם משוכלל, שבעיקר מבוסס על מספר הדפים שנקראו בפועל. כלומר: כל אלה ששמו "ספרי זבל" קצרים ללא ערך לקורא, עומדים לאבד את ההכנסות שלהם (שיחולקו למי שאת הספרים שלהם באמת קוראים).
האם זה טוב ליהודים?
כן ולא.
אבל זה בהחלט אמור לתת לנו חומר למחשבה, כסופרים. האם יש בספרים שלנו קטעים משעממים? האם יש סכנה שהקורא יעזוב באמצע? מידע שהגיע מ-KOBO (מתחרה של אמזון) מראה כי לכל ספר יש "אחוזי נטישה" - קוראים שהתייאשו באמצע והפסיקו. אלה אחוזים מבהילים - שנעים סביב ה- 50%. ועכשיו, כל נטישה כזו - תעלה לנו כסף.
אז מה עושים?
כותבים יותר מרתק. יותר מעניין. אני יכול לחשוב, בהחלט, על דגשים שונים שצריך לתת בעריכה, ורובם עוסקים בקצב של הספר - וליכולת שלו להחזיק את הקורא חזק חזק. קיימות טכניקות מוכחות שעוזרות לזה להתרחש.
אז, האם הספר שלכם מוכן לזה? האם כדאי להדק אותו, ולהוסיף לו עניין?
שווה לבדוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה