יום חמישי, 22 בדצמבר 2016

קצת על עריכה עצמית

בשבועות האחרונים אני עורך את הספר החדש שלי – ההמשך של "עלמוות".

זה תהליך מדהים, האמת. יש שתי אסכולות של כותבים: כאלה שאוהבים יותר את הכתיבה, וכאלה שאוהבים יותר את העריכה. אני אוהב את שני התהליכים, אבל אם הייתי צריך לבחור – אעדיף את העריכה.

למה?

כי בעריכה אתה באמת מגלה את הספר. במהלך הכתיבה הראשונית, הספר הוא כמו ילד מפונק, קפריזי, שעושה מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. אבל בעריכה? הילד מתבגר, מתמקצע, וממש ממצה את הפוטנציאל שלו. זה מדהים. כמו לראות תלמיד בכיתה ד', ואז לראות אותו בוגר אוניברסיטה וכובש את העולם.

אני לא היחיד שחושב כך. הנה מה שכתב הסופר שלמה סדן שהיתה לי הזכות לערוך את הספר שלו: "אני קורא את הספר, שעבר תחת ידיו של לירון, ואני מתרגש ונפעם, מתוח וצוחק, והוא סוחף אותי במקצב נעלם ומטלטל אותי מחדש. כאילו פגשתי את הילד שלי אחרי שנים ואני זוכה להכיר אותו מחדש. ככה ראיתי אותו. ככה רציתי לראות אותו".

אז, מה, באמת קורה בעריכה?

מבחינה ספרותית, זו ההזדמנות הגדולה להעשיר את הספר ב"שרירים" עלילתיים ולהפוך אותו לחוויה זורמת ומלאה. למשל, דמות שמשפיעה הרבה בחלקו השני של הספר, צריכה לקבל מקום נכון גם בחלקו הראשון. זו ההזדמנות ליצור קשתות עלילתיות, לשחק עם הקורא ברמזים שמשתלמים אחר כך, וגם – כמובן – לקצץ את השומנים שמכבידים על הספר.

מבחינת סגנון הכתיבה (לא מדובר על עריכה לשונית), זה המקום לשפר אותו משמעותית. ליצור פסקאות נכונות, לשייף דיאלוגים, להבריק תיאורים, להדק סצנות ולדאוג שלכל מילה יש מקום נכון.

מדי חודש-חודשיים אני מקדיש את אחד ממפגשי הכתיבה השבועיים לעריכה אונליין. אני מקבל טקסטים מתלמידים, ובשידור חי מנתח אותם, מפענח אותם ועורך. מדובר בעיקר בעריכה סגנונית, כמובן, ומי שעוקב אחרי העבודה הזו מרוויח המון מידע וטיפים שמגיעים מהתהליך.

זה מה שיקרה גם בשבוע הבא, ביום שלישי (20:00). אם אתם כבר במועדון כתב, שלחו לי קטע לעריכה, של עמוד שניים. השיעורים הספציפיים האלה לא מוקלטים, כך שאם אתם רוצים לקבל את הפידבק אונליין, כדאי לעשות מאמץ ולהגיע.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה