החברים במועדון כתב! הצטרפו אליהם...

יום שישי, 1 במאי 2015

חמשת השלבים בהתמודדות עם ביקורות רעות


מאת לירון פיין 


"עם כוח גדול, מגיעה אחריות גדולה", אמר וולטייר, וצוטט באינספור ספרים וסרטים – הידוע מביניהם הוא ספיידרמן. אבל אחריות זה משחק ילדים, וולטייר היקר. כי הדרקון הנורא יותר הוא החשיפה. יודע כל סלב מתחיל בארצנו: עם חשיפה גדולה, מגיעה אחריות גדולה, ואגו גדול גדול ופגיע.  

וכשאתם מוציאים ספר באמזון, תתכוננו לחשיפה גדולה. אדירה. קידום נכון יביא אל הספר שלכם עשרות אלפי קוראים, ובעקבותיהם, כמו נחשול מאיים, יגיעו הביקורות. הנה כמה פנינים מרושעות שליקטתי מעמוד הביקורות של הספר המצליח ביותר שלי:

I was confused and really did not like this book.


Wow, give this a miss.

With that premise, so much more could have been done with the story line, given a better writer.



Immature writing dragged me through the book.

What a naive author.

Couldn't get into it. Found it very slow. I also didn't like how it was written.

A clumsy, unbelievable fairy tale.


מכאיב.


מאוד. על פי הביקורות האלה, אני צריך להתפטר מתפקידי כסופר, לא לכתוב לעולם, וליתר ביטחון גם להתאבד (או לפחות, לרצות להתאבד). איך אני יכול לכתוב כל כך גרוע ולחיות עם זה? איך אני מעז להוציא ספרים?


אז זהו, שלא כתבתי כל כך גרוע. הספר הזה קיבל הרבה מאוד תשבחות. לעומת 11 הביקורות הקוטלות, הספר הזה זכה ל- 138 ביקורות חיוביות, בנות 5 כוכבים, שמהללות אותו ומפרגנות מכל לב.

אבל מי בכלל מתעניין בביקורות החיוביות? כסופרים, וכאנשים, אנחנו בעיקר מתעניינים בביקורות הגרועות. כי הן כמו חיצים בלב, עם ראשים מורעלים היטב.

למה? כי ספר זה דבר אישי. וביקורת עליו - היא הדבר הכי אישי. כשמישהו מבקר את הספר שלי, הוא מבקר את כישרון הכתיבה שלי, את הדמיון שלי, את הנשמה שלי. זה לא כמו שמעבירים ביקורת על המכונית שלי, או על הבחירות שלי, או על איכות העבודה הסמינריונית שלי. לכל אלה צריך להתייחס לגופו של עניין, ולא לגופו של אדם. אבל ספר? פיסת עופרת רותחת שנשרה מהלב שלי אל תוך הדף? אין הבדל. הכל אישי, והכל כל כך כואב.

כשאתה סופר מהדור הישן, כזה שהספרים שלו נמכרים רק בחנויות, והביקורות הכתובות היחידות הן אלה שהעיתונאים כותבים, זה פחות כואב. גם כי יש מעט מאוד מדורי תרבות, גם כי מי בכלל קורא מדורי תרבות, וגם כי העיתון של אתמול נשכח ונעלם.

באינטרנט המצב שונה. הביקורת נשמרת לתמיד, מאונדקסת בגוגל, וגם עוד שנה יוכלו אנשים לקרוא איך קרעו לך את הצורה באתר זה או אחר.

ובאמזון? המצב הוא הגרוע (או הטוב) ביותר. הביקורות צמודות לספר שלך, הן שם כל פעם שאתה מגיע לעמוד שלו, וכל הקונים הפוטנציאליים האחרים יכולים לקרוא אותם. אגב, לא כל ספר (וכל סופר) יכול להתנחם בשפע ביקורות טובות כנגד כל ביקורת רעה. לפעמים הביקורות הרעות הן הרוב!

איך מתמודדים עם זה?

נושמים עמוק וקוראים את חמשת השלבים להתמודדות עם ביקורות רעות:


1. הכחשה

מבינים שביקורת אינה קשורה בספר, אלא במבקר. זה כמו שאתם הולכים ברחוב, ומישהו מולכם – לא מוצא חן בעיניו איך שאתם לבושים. והוא מסנן את דעתו האישית על זה. בדיוק: זו דעתו האישית. שקשורה לאיך שהוא חונך, ומה הגדרת היופי בעיניו. באייטיז, כולם חשבו ששיער נפוח וכריות בכתפיים זה מאוד יפה. אולי בעתיד עוד יחשבו כך שוב. אגב, טובי הסופרים מקבלים את הגרועות שבביקורות. לו אני הייתי כותב ביקורות על כמה מהספרים הכי נמכרים וטובים בעולם ובארץ, הייתי קוטל אותם.
 

2. ניתוח

יותר משביקורת הספר קשורה במבקר, היא קשורה בציפיות שלו מהספר. זו נקודה חשובה, כי לפעמים הספר פשוט נמצא בקטגוריה הלא נכונה. אחד מספרי המד"ב שלי הוצב, בראשי דרכו, בקטגוריית המותחנים. ובכן, כמותחן הוא לא כל כך מותח, ומי שקנה אותו התאכזב. וכולנו יודעים מה כותב לקוח מאוכזב. יתכן שמעבר לקטגוריה נכונה יותר, תפנה לאנשים נכונים יותר – שיתנו ביקורות טובות יותר.
 

3. הבנה

אחרי שמעכלים את העלבון האישי, כן מתעסקים בגופו של עניין וקוראים את הביקורת באופן קר יותר. ייתכן שיש בה מידע חשוב, שיכול לשפר אותנו כסופרים באמזון. אולי הביקורות רעות כי משהו בעיבוד לאנגלית לא היה טוב? אולי יש שגיאות הגהה? אולי הדמויות באמת שטוחות? אולי הסיפור באמת מבולבל?

חלק מהתיקונים האלה, ודאי במובן הטכני, אפשר לבצע כבר בגרסא הבאה של הספר (חכו לסעיף הבא). חלק מהם אי אפשר לתקן בספר הזה – אבל בספר הבא שתכתבו, תתייחסו אליו, תטמיעו אותו ותשתפרו ככותבים. הכתיבה היא מסע, במהלכו משתפרים כל הזמן. 

4. תיקון

אחד הדברים המדהימים באמזון, הוא שספר זה יצור חי, שמשתנה עם הזמן ותוך כדי תנועה. ניתן לשנות דברים חיצוניים, כמו כריכה, שם ספר, שם סופר, תיאור שיווקי וקטגוריות. אבל ניתן גם לשנות דברים פנימיים, כמו תיקוני טעויות וניסוחים. 

הספר יישאר באמזון – אבל הוא כבר לא יהיה אותו ספר. הקוראים הבאים לא ייתקלו בבעיות שגרמו לקוראים הקודמים לקטול אותו. 

5. פריש מיש!

במקרים קיצוניים, בו ריבוי הביקורות הרעות ממש פוגע בסיכויי המכירה של הספר, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא פשוט לעשות לספר unpublish. להוריד אותו מאמזון לגמרי, לבצע בו את התיקונים הנדרשים, ואז להעלות אותו מחדש. מבחינת אמזון זה יהיה ספר חדש לגמרי, עם אפס ביקורות, אפס מכירות, ממש השקה מחודשת. כאילו שהספר המושמץ לא היה מעולם.

לפעמים זו האפשרות הטובה ביותר. בחיים האמיתיים אי אפשר להתחיל מחדש. גם בהוצאה מיושנת של ספר אי אפשר להתחיל מחדש. אבל באמזון אפשר.  


*

 ולסיכום, קראו עוד ביקורת קטלנית שקיבלתי, על אותו ספר:

I got upset when I read about the cat. l am animal lover and can't stand cruelty to animals. I couldn't finish the book.