החברים במועדון כתב! הצטרפו אליהם...

יום שלישי, 17 בפברואר 2015

לכתוב ספר או להיות סופר?


לכתוב ספר או להיות סופר?

זה לא אותו דבר, וזה לא טריוויאלי. והסיבה שאני כותב על זה בכלל, היא שבימים האחרונים כמה אנשים פנו אלי בשאלות מאוד דומות בעניין. כולם רוצים לכתוב ספר. להוציא ספר. אבל רק מעטים יכולים להיות סופרים.

אז מה באמת ההבדל?

לכתוב ספר זה אקט חד פעמי. זה רצון פנימי, שנמצא כמעט אצל כל אחד. כי לכל אחד יש סיפור לספר. יש סיפורים מהילדות, ויש סיפורים מהצבא, וכמובן מהעבודה, ויש את סיפור האהבה הראשון, ויש אפילו סיפור שאני מספר לילדים לפני השינה והם ממש אוהבים אותו. וגם סיפור מדע הבדיוני הזה, על גיבור העל השונה, שנחשו מה? מציל את העולם.

רגע, אני מנמיך את רמת הציניות. כל אותם סיפורים יכולים להיות נהדרים. הם יכולים להיות באמת מקוריים, מרתקים וכתובים נפלא. אבל מה משותף לכולם? הם חד פעמיים. 

לכל אדם יש סיפור אחד לספר - אבל לסופר מקצועי יש הרבה סיפורים לספר. אלפים.

ואם אין לו סיפור כרגע? תנו לו יום יומיים והוא ימציא אחד, או עשרה. כי הסופר לא כאן כדי לספר את הסיפור שלו. הוא כאן כדי לספר סיפור נקודה. כזה שאינו "שלו", ולא קשור אליו בשום דרך. ויכול להיות שכרגע אין לסופר אפילו מושג מה אותו סיפור יהיה. אבל זה לא מדאיג אותו בכלל, כי ברגע שהם יחשוב קצת (ויש טכניקות מקצועיות לזה) הסיפור יומצא וייכתב. יש מאין.

והוא צריך להימכר, אותו סיפור. הוא צריך לפרנס את הסופר. 

האדם שרוצה לספר את הסיפור שלו - לא ממש אכפת לו אם הסיפור יפרנס אותו. יש לו, הרי, עבודה אחרת. אבל הסופר יבחר לכתוב בז'אנר שגם יפרנס אותו. הוא יספר סיפורים שהקהל רוצה (ירצה) ואוהב (יאהב). והוא יעשה את זה כעבודה מקצועית, אמנם הכי כיפית בעולם - אבל עדיין מקצועית. מיומנת.

זה לא אומר שהסיפורים האלה לא יהיו מקוריים או טובים. כי זה מה שסופר מקצועי עושה: מוציא דברים מקוריים וטובים, גם בז'אנרים טחונים מהתחת. וכותב אותם היטב. יום אחר יום, שנה אחרי שנה. 

ואתם, מה?

יש לכם סיפור? או שאתם רוצים להיות סופרים?