החברים במועדון כתב! הצטרפו אליהם...

יום שני, 11 בנובמבר 2013

"באיזו זכות אתה מוציא ספר?"



לפני מספר ימים ראיינה אותי כתבת לעיתונות, ושאלה אותי משהו בסגנון של "באיזו זכות אתה נותן לכל אחד את האפשרות להוציא ספר? מה, כל אחד שכותב משהו יכול להיות סופר? ומה עם העריכה?
ומה עם הגהה מקצועית? וכריכה?"

השאלה הזו הרגיזה אותי בכל כל הרבה מובנים, שלקח לי מספר שניות כדי להתחיל לענות וכמובן בעל פה זה אף פעם לא יוצא כמו שצריך. אז הנה התשובה המלאה, כפי שהייתי צריך לענות.

*

"באיזו זכות אני נותן למישהו את האפשרות להוציא ספר?" זו ממש לא השאלה. השאלה האמיתית היא, באיזו זכות את (!) לוקחת ממישהו את האפשרות להוציא ספר!? 
מי שם אותך במשטרת הספרות, בכלל? הרי יש כל כך הרבה טעמים מגוונים, של קהלים מגוונים – מי יחליט מה 'ראוי' ומה לא?

ומה זה 'ראוי', בכלל? הרי ידוע כבר שהוצאות הספרים הממוסדות מפספסות חלק עצום מהספרים היותר טובים ומוצלחים שיצאו. את 'הארי פוטר' דחו כל כך הרבה הוצאות ספרים – זה אומר שג'. ק. רולינג היתה צריכה להבין שהיא "לא סופרת", ולגנוז אותו?

מבחינתי אלה שטויות במיץ, טבולות בהתנשאות קפיטליסטית. שני מבקרים, או לקטורים, או קוראים, יכולים לקרוא אותו ספר – אחד יאהב אותו ואחד ישנא אותו. מי יקבע מה טוב?

אני מאמין, כך אמרתי לה, שלכל אחד יש זכות בסיסית לכתוב ולפרסם את מה שהוא כותב, בדרך הטובה ביותר האפשרית. אני מאמין שלכל אחד יש סגנון משלו, ודרך הספר הוא יכול להתבטא. השופט היחיד הוא הקהל – ולא צריכה להיות שום משוכה שעומדת בין הכותב לבין הקהל שלו. לא משוכה פיננסית – ולא משוכה של לקטורים.

*

אבל היא לא אמרה רק שטויות. מה באמת עם העריכה?

כאן התשובה שלי יותר מורכבת. קודם כל, צריך לזכור שה"עורך" העכשווי, זה שעובד עם הסופר על הספר שלו, הוא המצאה מודרנית. טולסטוי לא כתב עם עורך. גם לא קפקא. הם עבדו עם עצמם, באומץ ובכישרון, ויצאו יצירות מופת לבדם.רק בשנים האחרונות, כשספרים הפכו לתעשייה של ממש, הומצאה משרת העורך כדי להאיץ הליכים ולעזור לסופרים שמתקשים לערוך את עצמם.

שלא יובן לא נכון: אני ממש לא מזלזל בעורכים, אני עצמי עוזר בעריכה למספר סופרים. אבל אני חושב שסופר טוב צריך לדעת לערוך את עצמו. מעבר לזה, כשסופר מוציא את הספר עצמאית – הוא יכול לבחור בעצמו עם איזה עורך לעבוד, מבין עשרות עורכים זמינים שישמחו לעבוד איתו. 

זה לא צריך לפגוע במקצועיות – זה יכול אפילו לשפר אותה.

כנ"ל לגבי תרגום, עריכה לשוניות והגהה. בטח באנגלית, שהיא לא שפת האם שלנו. סופר טוב צריך להבין שהספר שלו חייב לעבור את התהליכים האלה, ובאיכות גבוהה. למזלנו, אנחנו חיים בעידן בו אפשר לעשות את זה ולא במחיר גבוה – גם כאן כבר אין מונופול.

*

בעיני, חופש הבחירה הזה הוא הכוח הגדול ביותר של הסופר העצמאי – לאורך כל הדרך. בכריכה, למשל. בבחירת הכריכה לספר החדש שלי, At God's Mercy (בעברית: "אל מלא רחמים"), בחנתי כעשרים כיוונים שונים. עשיתי את זה יחד עם קבוצות מיקוד שונות. 

רק כשהייתי מספיק מרוצה מאחד מהם שלחתי לעיצוב סופי, וזה לא עלה הרבה. אגב – אני אוכל להחליף את הכריכה בעתיד, אם ארצה. נראה איך יגיב הקהל. הדברים דומים גם בקידום הספר. אמזון מאפשרת לסופר לקדם את הספר בעצמו, ובהשקעה לא כל כך גדולה הוא יוכל להיעזר במקצוענים שיעשו את זה עבורו. גם כאן זו בחירה שלו, וכך ראוי!

אז, מה דעתכם?


נ.ב,

אם כבר מדברים על זה – אני מחפש עכשיו קוראים שיקראו את הספר (אני מצרף לינק להורדה שלו בעברית, ללא תשלום) ויכתבו לי את דעתם האובייקטיבית עליו, כדי שאוכל לפרסם אותה. אפשר לכתוב בעברית ואני אתרגם מילה במילה.

כאן ניתן לרכוש אותו באנגלית (זה עולה 3 דולר – סכום שאחזיר, כמובן), כדי לכתוב את הביקורת:http://bit.ly/AtGodsMercy 

הנה הלינק להורדת הספר בעברית: http://bit.ly/HPw9Ff1